מות יומת בעדים והתראה. וכרת במזיד ובלא התראה.

לרגל חנוכת הבית הגדול – שו”ת “בית נאמן”

תקון לעון נדה מבואר בספר לשון חכמים חלק

אסור ואם עשה כן חייב חטאת.

שיחת חיזוק מיוחדת למשגיחי כשרות בבסיסי צה”ל חסד

פרשת כי תשא הנה הפרשה היא 139 פסוקים,

כאשר אשת פוטיפר מפתה את יוסף הצדיק, הוא נזעק ואומר: “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים” (בראשית לט, ט). המלים “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת”, ו”חטאתי לאלוקים”, הן בעצם אותה משמעות. מדוע כפל יוסף את דבריו?

על כל אדם להביא קרבן בהתאם ליכולתו הכלכלית:

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט"א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט"א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש"י לר"ת).

אך המצרים לא רק שלא הכירו טובה, אלא כפרו בטובה, כמו שנאמר "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" (לעיל א, ח). וצריך להבין שגם אם היה זה מלך חדש ממש, וכי באמת לא שמע על מלך בשם יוסף שהביא ברכה עצומה למצרים שנים מועטות קודם לכן? איך הוא מֵעֵז להתנכר ולהתאכזר כך לצאצאיו?

כל האיסור ללמד חובה על עם ישראל, מבהיר בעל ה’אזנים לתורה’, הוא רק בשעה שהרב או המוכיח מדבר ומתפלל לפני הקב"ה.

הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.

מוסר השכל מאהבת אחים של יוסף| סיפור "מכירת יוסף" מהצד הנכון| מי יתנך כאח לי| חובה לקרוא ולהעביר הלאה לילדים| הסיפור האמיתי|

ז"ך אלול הרחמים התשע"ג קשה לענות לשאלות כאלו,